שלום

אני עוד מעט בן 20 לפני צבא ותקוע בבעיה מתמשכת.

לפני חצי שנה הסתיים קשר של 7 חודשים. הקשר נגמר ביוזמה של הצד השני.

התירוץ היה "לא אוהבת"

עלוב, אבל אין מה להגיד.

בקשר נתתי את הכל והייתי מוכן לעשות הכל בשבילה

אבל היא גמרה את זה.

מאז, כל פעם שאני נמצא באיזה משבר שלא קשור אליה אני נזכר בכל הסיפור ונהיה לי רע.

כל פעם שאני רואה איזה תגובה שלה או תמונה שלה בפייסבוק אני ישר נכנס לדיכאון

כל פעם שאני רואה שהיא מגיבה לאחד החברים שלי

כבר חסמתי אותה אבל עדיין יש לנו חברים משותפים ויוצא לי לראות אותה יותר מדיי פעמים

אני יודע שאני לא אוהב אותה בכלל.

אני מבין שאנחנו לא מתאימים ושזה לא יחזור

אבל אני לא מסוגל כל פעם עם הסבל הזה

רוב הזמן אני בכלל לא חושב על זה

רק הזמנים הקטנים האלה שמציקים ומורידים את המצב רוח.

חשבתי על פיתרון של קשר חדש אבל זה בעייתי מכמה סיבות

דבר ראשון מאז אני מסתכל בצורה יותר רצינית על כל בת כדי למנוע מצב חוזר של קשר עם בת כזאת

דבר שני אני מתכנן בעז"ה להתגייס לקרבי ואני כל פעם מתאר את המצב שאני יהיה בשטחים ושהחברה תהיה בבית ותדאג ואני לא רוצה ל'קחת את זה על המצפון שלי.

כבר אמרו לי "בת כזאת לא שווה אותך" ו"יאללה בקטנה. זה לא צריך להדאיג אותך" אבל זה נתן תירוץ רק להיגיון ולא ממש ללב.

ניסיתי כבר הכל ואני מיואש.

מקווה לעזרה..

תודה מראש! :]

לא אוהבת אינו תירוץ. זו סיבה ראויה לסיים קשר. אתה אדם צעיר ויהיו לך עוד מערכות יחסים.  קח הכל בפרופורציה. 

סליחה על הכוכב האדום, הייתי בטוחה שנתתי כוכב ירוק משהו כאן לא תקין עם הכוכבים בדיונים.

אך מבחינתי קיבלת ממני כוכב ירוק ענקי *

גם אני ממליץ על קואוצ'ינג אישי לשיפור הבטחון העצמי